ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אשכנזי ואח'

פסק דין

לפני תביעה על סך 5,532 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת 2 עקב תאונה מיום 20.9.11.

1.התובעת הצהירה כי בנוסעה בנתיב הימני, משהבחינה כי הינו מיועד לפניה ימינה בלבד, ביקשה לעבור לנתיב השמאלי, האטה את מהירות נסיעתה, אותתה, כשרכב נהוג על ידי הנתבע 1 פגע בה מאחור בחוזקה.

הנהגת הצהירה כי השפשוף ברכבה, המופיע בתמונות ת/2 , לא נגרם כתוצאה מהתאונה וכי לרכב לא ארעו תאונות קודמות.

2.הנתבע 1 הצהיר כי נסע אחרי רכב התובעת, הבחין כי היא מנסה להשתלב לנתיב השמאלי שהינו עמוס, משלא עלה הדבר בידה, בלמה בפתאומיות ורכב הנתבע פגע ברכב התובעת קלות מאחור. לרכב הנתבע לא נגרם כל נזק. הנתבע לא יכול היה לציין במדויק היכן נפגע רכב התובעת.

3.ב"כ התובעות טען כי הנתבע לא שמר מרחק כנדרש מרכב התובעת, אשר טרם השתלב בנתיב השמאלי. גם הוא אישר כי היה עומס תנועה ולכן נמנע מהתובעת להאיץ במהלך השתלבותה. בהעדר חוות דעת נגדית לעניין הנזקים, יש לקבל את התביעה במלואה.

4.ב"כ הנתבעים טענה כי, הגם שמדובר בפגיעה ברכב התובעת מאחור, יש להטיל אחריות על התובעת אשר לא האיצה במהלך ניסיון השתלבותה לנתיב השמאלי ועיכבה את התנועה, תוך שניסתה להשתלב בפתאומיות לנתיב השמאלי. התובעת אישרה כי לרכב נגרמו נזקים קודמים, לא עלה בידה להצביע על הנזקים הספציפיים שנגרמו מהתאונה ולכן יש לדחות את התביעה, כולל את מרכיב הפסד הנחת העדר תביעות.

5.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי:

אין חולק כי רכב הנתבע נסע מאחורי רכב התובעת.

כן אין חולק כי התובעת ביקשה לעבור מהנתיב הימני לנתיב השמאלי, אך התאונה ארעה בטרם השתלבה באותו נתיב.

הפגיעה ברכב התובעת הינה מאחור ומכאן אחריותו המלאה של הנתבע להתרחשות התאונה, שעה שלא שמר מרחק כנדרש מרכב התובעת ובשים לב לתנאי הדרך. גם אם התובעת בלמה בפתאומיות, כטענת הנתבעים, עדיין, מחובת הנתבע לשמור מרחק מספיק מרכב התובעת, המאפשר עצירת רכבו גם בגין בלימה פתאומית של הרכב הנוסע לפניו. זאת במיוחד כאשר הנתבע עצמו אישר כי התובעת ביקשה להשתלב לנתיב השמאלי שהיה עמוס ומכאן יכול היה לצפות כי מעברה לאותו נתיב לא יהיה רציף או מהיר.

6.אשר על כן אני קובעת כי הנתבע אחראי להתרחשות התאונה.

7.באשר לנזקים הנתבעים, התרשמתי כי הן התובעת והן הנתבע לא זכרו במדויק את נקודת האימפקט בין שני הרכבים וזאת נוכח עבור הזמן ממועד התאונה. יחד עם זאת, גם הנתבע איננו מכחיש פגיעה ברכב התובעת והצהיר כי, למיטב זכרונו, פגע ברכב התובעת בצידו הימני או במרכז.

בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעם התובעת, ת/1, נרשם כי מוקד הנזק הינו מאחור ובפנים הרכב. (יצוין כי התובעת אישרה כי השפשוף המופיע בתמונות לא נגרם כתוצאה מהתאונה).

התאונה התרחשה ביום 20.9.11 ובדיקת הרכב על ידי השמאי בוצעה ביום 25.9.11. התובעת הכחישה ארוע תאונה נוסף לרכב.

חוות דעת השמאי מתארת פגיעה ברכב בחלקו האחורי, תוך החלפת פגוש אחורי חיצוני, תומך ימני פגוש אחורי וטפסים ומהדקים.

לאור כל האמור ובהעדר חוות דעת נגדית, מסקנתי הינה כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה גם לעניין הוכחת הנזק והקשרו לתאונה שבפני.

8.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת 1 סך 3,260 ₪ ולתובעת 2 סך 1,525 ₪. אינני מוצאת לחייב בגין הפסד הנחת העדר תביעות בהעדר אסמכתא לעניין זה.

הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה מיום 2.2.12 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, ישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרת המשפט כפי ששולמה, הוצאות התובעת בסך 300 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪.